1. התובע עותר לחיוב הנתבעות ביחד ולחוד בתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, גמול עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, שכר עבודה בעבור יום 1.8.07, החזר בגין סכום אשר קוזז ממשכורתו בעקבות גרימת נזק לרכבה של הנתבעת 2 ופיצויי הלנה.
2. בכתב ההגנה נטען לדחיית התביעה על הסף כנגד הנתבעת 2 מחמת העדר סמכות, באשר יחסי עובד ומעביד התקיימו בין התובע לבין הנתבעת 1 בלבד.
לגופו של עניין נטען, כי התובע התפטר מעבודתו ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת; לתובע שולם גמול עבודה בשעות נוספות בהתאם לדיווחי שעות שהועברו לנתבעת 1 על ידי הנתבעת 2; לתובע שולם מלוא השכר ושולמו דמי ההבראה המגיעים לו; הסכום אשר קוזז ממשכורתו - קוזז כדין על פי הרשאתו המוקדמת מראש ובכתב של התובע ובהתאם לדוח נזק המפרט את סך הנזק שגרם התובע.
3. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר. מטעם הנתבעת 1 הוגשו תצהיריהם של מר אלי עמר, אשר שימש כמנהל אזור השרון מטעם הנתבעת 1 במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה (להלן: "
מר עמר"); הגב' מירב סלע - לוי אשר שימשה כמנהלת סניף כפר סבא מטעם הנתבעת 1 במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה (להלן: "
הגב' סלע - לוי"). מטעם הנתבעת 2 הוגש תצהירה של הגב' סיגל מלמן, מנהלת משאבי אנוש דואר שליחים בנתבעת 2 (להלן: "
הגב' מלמן").
דיון והכרעה
4. הנתבעת 1 הינה חברה למתן שירותי כוח אדם (להלן גם: "
אורטל"). הנתבעת 1 התקשרה עם הנתבעת 2 (להלן גם: "
דואר ישראל") בהסכם לאספקת שירותי כוח אדם מיום 31.10.00.
5. בהתאם לאמור בהסכם זה, סיפקה הנתבעת 1 לנתבעת 2 את שירותי התובע, מיום 3.11.99 ועד ליום 1.8.07. התובע עבד 6 ימים בשבוע על בסיס שכר שעתי, כאשר שכרו האחרון עמד על 19.95 ש"ח לשעה, בהתאם לתלוש השכר של חודש אוגוסט 2007 (נספח ו' לכתב הגנתה של הנתבעת 1).
6. ביום 1.8.07 הודיעה הנתבעת 2 לנתבעת 1 על הפסקת הצבתו של התובע אצלה. באותו יום קיבל התובע הודעה שלא להגיע למחרת לעבודה והוא התבקש להחזיר לאלתר את רכבה של הנתבעת 2, אשר היה ברשותו. הנתבעת 1 שלחה לתובע הודעה מוקדמת על הפסקת עבודה אשר נושאת תאריך של ה - 2.8.07, אינה חתומה, אינה מפרטת מהו תאריך סיום העבודה בנתבעת 2 והגיעה לידיו של התובע, לטענתו, רק ביום 13.8.07 או בסמוך לכך.
7. במסגרת חקירתו הנגדית ועם הצגת תלוש השכר לחודש אוגוסט 2007, אישר התובע כי קיבל סך של 2,175 ש"ח בגין דמי הבראה וכן את שכר עבודתו ליום 1.8.07 (עדות התובע, פרוטוקול הדיון מיום 13.6.10, בעמוד 13). למעשה, מריכוז תלושי השכר של התובע (נספח ב' לתצהירו של מר עמר) ומתלוש המשכורת שלו לחודש אוגוסט 2007 (נספח ו' לכתב הגנתה של הנתבעת 1) עולה, כי התובע קיבל בחודש יולי 2007 סך של 2,132.95 ש"ח בגין דמי הבראה וכי בחודש אוגוסט 2007 קיבל השלמה לדמי הבראה בסך של 184 ש"ח. סך דמי ההבראה שקיבל הינו - 2,316.95 ש"ח. בכתב התביעה טען התובע כי דמי ההבראה מגיעים לו בגין "שנת עבודתו האחרונה (9 חודשים) בסכום קרן של 2,520". מאחר שהתובע עבד רק שבעה חודשים מלאים בשנת עבודתו הקלנדרית האחרונה (ולא תשעה כאמור) נראה כי הסכום שקיבל בגין דמי הבראה עונה על זכאותו זו. משכך איני נדרשת לדון בשאלת זכאותו של התובע לדמי הבראה ולשכר עבודה ליום 1.8.07.
לשאלת היחסים בין התובע ובין הנתבעת 2
8. לטענת התובע, הוא היה עובד של הנתבעת 2 ולפחות עובד של שתי הנתבעות גם יחד (כמעסיקות במשותף).
9. בתי הדין נדרשו לא אחת לסוגיה של תבנית העסקה משולשת, כדוגמת זו שבענייננו, ולשאלת זיהוי המעסיק בהסדר העסקה מעין זה.
בדב"ע (ארצי) נב/3-142
אלהארינת נ' כפר רות, פד"ע כד(1) (1992) 535 (להלן: "
הלכת כפר רות"), נקבעו המאפיינים לצורך זיהוי המעסיק בנסיבות בהן מדובר בתבנית העסקה משולשת, לרבות: האופן בו הגדירו הצדדים את היחסים ביניהם, הסמכות לקבל את העובד, לשבצו לעבודה ולפטרו, קביעת תנאי העבודה ותנאי השכר, אופן תשלום השכר, כיצד דווחו היחסים לרשויות, מי פיקח על עבודת העובד וכן רציפות, זמניות ומשך קשר העבודה (המאפיין האחרון נקבע כמאפיין שולי בלבד).
בפסק הדין שניתן מאוחר יותר בע"ע 273/03
דברת שוואב נ' מדינת ישראל, מיום 2.11.06 (להלן: "
פרשת שוואב"), נקבע בדעת הרוב מפי כב' הנשיא אדלר:
"
מדינת ישראל, כמו מעסיקים אחרים, רשאית לבצע עבודה באמצעות עובדים שהועמדו לרשותה לשם ביצוע העבודה על ידי חברות כוח אדם. כך, ככל שהמדינה מבקשת לבצע את ניקוי בנייני משרדי הממשלה באמצעות עובדי קבלני כוח אדם היא זכאית לעשות כך, ועובדי הניקיון של חברות כוח אדם אינם הופכים לעובדי מדינה...
...חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996 (החוק) יוצא מההנחה, כי קיימת תבנית של העסקה לטווח ארוך באמצעות חברות כוח אדם ובא להבטיח בסעיף 13 לחוק זכויות שוות לעובדי חברות כוח אדם ועובדי המפעל המקבל את עבודתם..."
לעניין הבטחת זכויותיהם של עובדי חברות כח אדם נקבע בהמשך פסק הדין שם: